Skip to content

פתיחת תערוכה חדשה

25-11-2017

יום חמישי 30.11 בשעה 20:00

כדים שחורים           מעט

עירית אבא               אסף בן צבי

23905298_10155930466424579_8647902251263610577_n

עירית אבא ואסף בן צבי שיתפו פעולה פעמים רבות לאורך 30 השנים האחרונות. שיתוף הפעולה בין השניים בא לידי ביטוי בדיאלוג תוך כדי היכרות עמוקה עם עבודותיו/ה של האחר/ת, עולם הדימויים, שיטות העבודה והתהליכים הפנימיים והחיצוניים שמניעים את העבודות. בעבר עבודתם הייתה משותפת וחתומה יחד, כדים שאבא יצרה הפכו למרחב הציורי של בן צבי.

בתערוכה זו האמנים יציגו עבודות שנוצרו בנפרד כדי להיות יחד, תערוכה משותפת שמטרתה להפגיש את העבודות מבלי להתערב בתהליך עשייתן. אבא תציג את ״כדים שחורים״ ובן צבי יציג ציורים שרובם מהשנה האחרונה- חלוקה בין צורה וצבע.

"כדים שחורים" היא סדרת עבודות שחורות ברובן שיצרה אבא עבור התערוכה. על הרצפה פרוסה יריעת בד ועליה יוצבו הכדים הפרוסים בחלל הגלריה. הכלים עשויים בעבודת אבניים מאבנית ומפורצלן בסימטריה מדויקת. הצבע השחור הכהה הוא חלק אינטגרלי של חומר חשוף, פיגמנט וזיגוג שיוצרים ניגודים צבעוניים ואסתטיקה נקייה.

אופי העבודה המדויקת בשילוב הכהות המשתנה, יוצרת תחושה של שלמות בכל אחד מהכדים ונוכחות של אחידות במפגש עם הסדרה כולה כשהיא מוצגת יחד.  

בשנים האחרונות דבקה אבא ברעיון האינסוף, באופן שבו החלל אותו מקיף הכלי נשאר כלוא ופתוח כאחד. היא מבקשת להתבונן בעבודות ממעל, ולראות את כדיה מכילים ומוכלים, כאחד וכרבים- ״הכדים חזרו ועלו מתחילת דרכי, מולאו ורוקנו.״

״מעט״ של אסף בן צבי היא קבוצת עבודות שנעשתה ונבחרה כדי להיות בדיאלוג עם ״כדים שחורים״ של אבא. העבודות פורשות מניפה רחבה של סוגי ציור המשתנים בפורמט, במצע ובגודל. בציוריו, בן צבי משלב בין מחוות ציוריות בעלות אופי אקספרסיבי ומילים. הוא מרכיב ציור אשר מפעיל את הצופה ודורש ממנו קריאה מורכבת שממוקמת בין היתר בטווח שבין הידע המוקדם של הצופה על העולם (מילים ודימויים) למפגש הקונקרטי עם הציור.  שכבות הציור מספקות מצע טרשי עליו עולה ומתערבל דימוי שאופיו נע בין מרצד להחלטי. אל תוך המצע, בציוריות דומה או בהתרסה אליו מוחדרות מילים. תפקידן להציף את הדימוי ולהעשיר אותו בהקשר התרבותי ובו זמנית לעקור אותו מן המצע והמחווה אל המושג והדמיון, אל מעבר לציור הנוכחי עצמו וחזרה.

אזנות סתר

25-11-2017

יום חמישי 23.11 בשעה 20:30

מתה ישנונית – ההתעוררות

אלקס דרול & אריאל ערמוני
אור רימר
פסח סלבוסקי

אופיר בחמוטסקי

23658479_10155391565164055_283624972009024232_n

פתיחת תערוכה חדשה

18-10-2017

manofim mail banner-2

יום חמישי 26.10 בשעה 18:00

מתה, ישנונית

תערוכתם של חיה רוקין וערן נוה

אוצרות:

הדס אמסטר ומרב קמל

26.10Print+Facebook

התערוכה מפגישה בין הניגודיות המקברית בעבודותיה של חיה לבין ההומור המסוייט והחולמני בעבודותיו של ערן.

בעבודתה משלבת חיה רוקין וידאו, צילום, פיסול, פרפורמנס ורישום, ובוחנת יחסים בין גוף לבין אובייקט, בסביבה היומיומית ובחלל התצוגה. יצירתה נוגעת בשאלות של מקור החיים: ביצירתם ובסופם – לא באופן מדעי או דתי, אלא באספקט אשר מניע אותנו כבני תמותה להישגים ולכשלונות, בסקאלה הרוחנית, היומיומית, ההיררכית והחברתית. מה מעוררים הסוגריים שאנו חיים ביניהם, ואותה ספירה לאחור שמונחת רציף מעל ראשינו?

עבודתו של ערן נוה נעה בין רישום, ציור, הדפס, פיסול, רדי מייד ומוזיקה. הוא יוצר דימויים, גישות וסכמות במעברים מדיומאלים אשר מותחים את הקו שבין הפנטסטי האבסורדי והמלנכולי. נוה משתמש במוטיבים חוזרים וברפיטטביות של דימויים. עבודותיו כמו מבקשות לחשוף משהו; למוסס, לפתל ולהגמיש את קווי המתאר של הדימוי הקלישאתי (גולגולות, מיקי מאוס והחתול צ׳שייר). וכך הדבר שנותר הוא לרוב דימוי סף שבין הסמלי והסימבולי, הרווח המסוייט שבין סמיילי לדיוקן.

חיה רוקין, ילידת 1984, חיה ועובדת בתל אביב, בוגרת תכנית התואר השני באמנויות של האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, זוכת מלגת קרן Asylum Arts לשנת 2015. רוקין השתתפה במגוון תערוכות, פסטיבלים ואירועים בארץ ובעולם, ביניהם: מוזיאון תל אביב; FIAC, גרנד פלס, פריז; המרכז לאמנות דיגיטלית, חולון; מוזיאון קווינס, ניו יורק; פסטיבל בינלאומי לאמנות במוזיאון מטרופוליטן לצילום, טוקיו. השתתפה בתוכניות רזידנסי Asylum Arts, ניו יורק; וביתא רזידנסי, ירושלים.

ערן נוה, יליד 1979, חי ועובד בתל אביב, בוגר תואר ראשון ושני באמנות בבצלאל. זוכה פרס אמן צעיר לשנת 2014, מלגת הצטיינות ע"ש אהוד אלחנני, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב 2007. נוה השתתף במגוון תערוכות בארץ ובעולם, ביניהם: גלריית המדרשה הירקון 19, תל אביב; גלריה זומר, תל אביב; מוזיאון תל אביב; מוזיאון בת ים; ארט TLV הביאנלה בתל אביב; הביאנלה בהרצליה לאמנות עכשווית; המרכז לאמנות דיגיטלית, חולון; מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן. ממייסדי עמותת "דרום" גלריה עצמאית ללא מטרות רווח בדרום תל אביב 2010-2008. חבר בלהקת lovegrenade.

פתיחת תערוכה חדשה

23-09-2017

יום שני 25.09 בשעה 20:00

כחול מאדים

של רגב עמרני

התערוכה במסגרת הפרויקט ״חצי ירח״:
2 תערוכות יחיד לאמנים עד שנתיים מסיום הלימודים.

21616373_10155738000194579_4375283129043731770_n

השקת ספר שירה

10-09-2017

יום חמישי 14.09 בשעה 20:00

השקת ספר שירה

שקופים למחצה

מאת גלי-דנה זינגר

הוצאת אבן חושן, רעננה 2017

בהשתתפות המשוררים והסופרים מיכל גובריןשי דותןנורית זרחי, יורם מלצרפיוטר שמוגליאקוב, והמו"ל עוזי אגסי

singers

שקופים למחצה, ספרה העברי הרביעי של גלי-דנה זינגר, רואה אור אחת עשרה שנים אחרי קודמו, צורף מקרים,

שגם הוא פורסם על ידי אבן חושן. בשירה, כמו בחיים עצמם, כל דבר הוא מקרה, ובו בזמן, שום דבר אינו מקרי,

וכמו בחיים, כל דבר הוא שקוף ובאותה מידה הוא סתום. הכול תלוי בנקודת מבטו של בעל החוויה. גלי-דנה בוחרת בעמדה יצירתית פתוחה יותר. תמונות ההוויה שלה אינן סתומות למחצה, אלא שקופות, אבל עד גבול מסוים. למחצה. לדברי הפרופסור רומן כצמן, שקופים למחצה של גלי-דנה זינגר הוא "ספר דיאלוגי-סוקרטי ואירוני. הדיאלוג המרכזי שלו – עם המוות – נכרך בדיאלוג עם מדיום הצילום. " נוסיף לזה גם דיאלוגים רבים אחרים שבספר, ובעיקר עם הזמן והאינסוף, המתרחשים בשני צדיה של שקית הניילון היומיומית, שהיא גם הרקיע של עולם האידיאות הנשגב, ונראה שהשירים האלה אינם רק שקופים למחצה, הם גם פוליפוניים. אישיים מאוד. אבל רב קוליים. שואפים לאובייקטיביות כביכול, ועושים צחוק מהמושג עצמו. צחוק מר למחצה. ספר זה, בהתמודדותו עם "העולם שכולו רע", יוצר תפיסת המציאות שונה במהותה מכל הגישה הדוגמטית השגורה, שמהן אנחנו עייפים כל כך. השירים מעירים ראיה ושמיעה אחרות, והקורא שנכנס לתרכובת הסמיכה הזאת של חלל וזמן, מתחיל לראות אור מעבר למחיצה.

פתיחה של תערוכה חדשה

26-08-2017

יום חמישי 31.08 בשעה 20:00

פירואט השמש

הדס דוכן

התערוכה במסגרת הפרויקט ״חצי ירח״:
2 תערוכות יחיד לאמנים עד שנתיים מסיום הלימודים.

31.8instagram-01

פתיחה של תערוכה חדשה

26-08-2017

21.08 יום שני

תערוכת ציור גמלאים

הדסה כהן, שולמית מזרחי, רוזה וייסברג, אריאלה באבאי ומרי באבאי

בהנחיית מיכל רפפורט

קבוצת ציור גמלאים ברבור מתכנסת פעם בשבוע לשעתיים של ציור שמן. הפרויקט קיים כבר למעלה מ- 10 שנים ובשנים אחרונות מועבר ע״י מיכל רפפורט. חברות הקבוצה נחשפות ויוצרות אמנות לפי תחומי העניין שלהן. הן עובדות עם נושאים שונים או עם עולמם האישי, וכך נוצר שיח שנרקם מתוך עשייה משותפת, הכרות ארוכת שנים, עמוקה אישית ורגישה.

JPEG הזמנה עם לוגו