ליאור גריידי, אמן בינתחומי. עבודותיו הקונספטואליות במדיות שונות – כמו : פיסול, וידאו ורישום – חוקרות זהות פוליטית ומסורת, דרך שימוש פואטי באובייקטים יומיומיים ודימויים מוכרים. הציג בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות שונות, ביניהן בגלריה הלאומית לפורטרטים של ה”סמיתסוניאן” בוושינגטון די. סי., מוזיאון חיפה, מוזיאון אשדוד, מוזיאון תל אביב, גלריה Y, אקזיט ארט, אֵפֶּקס ארט והמרכז לאמנות הסֵפֶר בניו יורק. עבודותיו נכללות באוספים ציבוריים ופרטיים.
סאלי הפטל נוה (ילידת קולומביה, 1969) היא אוצרת עצמאית בתחום האמנות העכשווית. אצרה תערוכות יחיד וקבוצתיות בחללי תצוגה אלטרנטיביים, גלריות, מוזיאונים ובמרחב הציבורי בארץ ובעולם, בין היתר: קין, גלריה נגא, ת”א; Drop Dead Funny, Brno House of Arts, ברנו (צ’כיה); תערוכה תמידית, מרכז לאמנות עכשווית, ת”א; בעיה, סדנאות האמנים, ת”א; Braking Balance, גלריה HIT, ברטיסלבה (סלובקיה); Evocative Surfaces, ארמון גרימני, ונציה; “שובו של הנייר/ מחשבות על רישום”, רשמים VI, הביאנלה לרישום, בית האמנים, ירושלים; OBJECTONOMY, MeetFactory, פראג (צ’כיה); שובר שוויון, מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית; אוריינט אקספרס, מוזיאון לאמנות האסלאם, ירושלים; RE: VISITING ROCKEFELLER, מוזיאון רוקפלר לארכאולוגיה, מוזיאון ישראל, ירושלים. אצרה וניהלה את קו 16 – גלריה קהילתית לאמנות עכשווית, תל אביב (2010 – 2013) ואת גלריה ברוורמן, תל אביב (2003 – 2009). הפטל נוה היא בוגרת לימודי תולדות אמנות, תואר ראשון ושני, אוניברסיטת תל אביב. מלמדת אוצרות במכללת ספיר ובמכינה של בצלאל, אקדמיה לעיצוב ואמנות. השתתפה בתוכנית שהות לאוצרים ב-MeetFactory וב- Brno House of Arts, בצ’כיה. משמשת כיועצת אמנותית של וילה – גלריה לאמנות, מכללת אמונה. חברה בוועדה המייעצת של ARTPORT; ועדת פרויקטים, מחלקת אמנות, עיריית תל אביב ובוועדת הרכישה של אוסף כנסת ישראל. http://sallyhaftel.com/index.asp
.
אורי גרשוני
נולד בתל אביב בשנת 1970.
בוגר תואר ראשון ושני מטעם האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל.
זכה בפרסים: פרס האמן הצעיר מטעם משרד התרבות (2000), פרס צלם צעיר מטעם מוזיאון חיפה לאמנות (2005), פרס מטעם משרד ע״וד חזקיה חכמון (2007), פרס עידוד היצירה (2012), פרס שרת התרבות (2018).
הציג תערוכות יחיד ב: מוזיאון ישראל ירושלים, מוזיאון חיפה לאמנות, מוזיאון הרצליה לאמנות וגלריה שלוש בתל אביב.
השתתף התערוכות קבוצתיות רבות בארץ ובעולם.
.
לני גאונט
נ. 1995.
אמנית רב תחומית. חיה עם ניז׳ם, בח׳ת וציפורה החתולים ועושה אומנה על בלה הכלבה.
לשעבר רכזת מערכת מגזין ״קומה6״ וכיום מנהלת הסדנא של הדוג׳ו בבית העם בירושלים.
בשנה האחרונה פועלת באופן קבוע בסדנאת ההדפס בתל אביב בהנחיית אמילי זומרפילד; ייסדה את חללהתצוגה העצמאי ״החלל הריק״ יחד עם שחר קרמר; פרסמה טקסטים בכתב העת “טיוטה” בעריכת ארנון בןדרור וישי שפירא קלטר; אצרה בשיתוף עם דבורה פישר ביתן בביאנלה הדיגיטלית “the wrong” ובקרובתשתתף יחד עם קרמר בתערוכה “מחוץ לקופסה” של ונטילטור עם מוזיאון תל אביב לאמנות.
בעלת תואר ראשון מהמחלקה לאמנות בבצלאל, ירושלים. זוכת פרס ע״ש הרמן שטרוק לאמנויות ההדפס לשנת 2018.
חנה אנושיק מנהיימר
אמנית רב תחומית, עובדת בפרפורמנס, וידאו, מיצב, ניו מדיה. בוגרת התוכנית ללימודי המשך באמנות, המדרשה (2018). מהנדסת מחשבים בהצטיינות יתרה תואר ראשון (2004).
למדה משחק בבית הספר לאמנויות הבמה בית צבי (2010-2012) וניהול ואוצרות של אוספים בבית ספר שורשים (2009).
חברה לשעבר בגלריה שיתופית בנימין (2018-2021), שם הפיקה וליוותה תערוכות רבות. הציגה תערוכות יחיד והשתתפה בתערוכות קבוצתיות בארץ ובחו”ל ובפסטיבלים בינלאומיים.
מרבה להתעסק בנושאים הנוגעים בטכנולוגיה ומדע, היסטוריה של המגדר ומחקר בינתחומי. אתר: www.anushik.net
נגה יודקוביק-עציוני
גרה ועובדת בתל אביב, ישראל.
תואר B.A. המחלקה לאמנות, אקדמיה “בצלאל” לאמנות ולעיצוב, ירושלים (1991).
תואר M.A. המחלקה לאמנות, אקדמיה “Rietvelde Academi”, אמסטרדם, הולנד (1995).
אני יוצרת במדיום של מיצב מזה שנים רבות. עבודותיי עוסקות במתח שבין פורמליזם, שפה ונרטיב, מתח המרתק אותי וטוען את עבודותיי. העניין העמוק, החוזר והמתגבר שלי הוא בצורה, בקומפוזיציה, במופשט, בקצב ובערכים הקשורים לפורמליזם טהור.
הדימוי הראשוני הוא תמיד מקפצה אל תוך העולם המופשט של האומנות, והתערוכות – מעבר לסיפור הראשוני שהן מספרות, מבקשות לתפקד כמו מוסיקה ומקצב. העבודות והמייצבים הם הציר המרכזי שסביבו סובב מרחב הפעילות שלי בשנים האחרונות.
משחק וקצב הם הכלים המרכזיים המנחים אותי בפרויקטים השונים. אני מערבבת חומרים מבחינה טכנית ותוכנית ויוצרת הכלאות וצרופים שונים או טרנספורמציה של חומרים.
לאורך השנים, הרישום תמיד היה נוכח. לעיתים, כבן לוויה לעבודות התלת ממדיות ופעמיים אחרות כמדיום היצירה הראשי.
נעה גינזבורג היא אמנית חזותית ומורה לאמנות. גינזבורג למדה לתואר הראשון במדעי הרפואה והחיים באוניברסיטת תל אביב, ולאחר מכן השלימה תואר ראשון גם במחלקה לאמנות רב תחומית בשנקר (2012). ב-2019 סיימה את התואר השני באמנות רב תחומית בהאנטר קולג’, ניו יורק. גינזבורג היא בוגרת התכנית מטעם קרן אונסקו-אשברג לרזידנסי במדג’ין, קולומביה (2014) וזכתה למלגה לתערוכה מטעם ארטיס (2015) להשתתפות בתערוכת MDE 15 במדג’ין. בשנתיים האלה פעלה גם במסגרת רזידנסי-מחקר דרך גלריה פול בודוול בקולומבו אמריקנו, מדג’ין. גינזבורג השתתפה כעמיתה בתכנית לתרבות עברית בבית עלמא, וקיבלה מספר מלגות נסיעה ויצירה (2014, 2015, 2017 ,2020) מטעם ארגון אסיילום ארטס. היא זכתה גם לתמיכה בתערוכות שנערכו בתל אביב מטעם הקרן לפרויקטים מיוחדים (רבינוביץ’). גינזבורג הציגה תערוכות יחיד, קולקטיביות וקבוצתיות בתל אביב, ירושלים, מדג’ין, וברחבי ניו יורק. היא חיה ועובדת בברוקלין (ניו יורק) ובתל אביב.
גינזבורג יוצרת מיצבים תלוי מקום ובהעדר מקום. בעבודתה, היא עוסקת באור, צבע ובהקשבה עמוקה, ומשחקת עם אופני התבוננות ותפיסה.
“אקס מאכינה” הינה פעולה הנוצרה על ידי 8 אמנים.ות ואוצרת. כל אחד ואחת מאיתנו מעורבים בכל אובייקט אשר נעשה. מנגנון אשר הקבוצה מפתחת לאורך השנה האחרונה. מכונת רבת זרועות אשר מאתגרת את התפיסה המקדשת את ה’אמן הבודד’.
עדי חן חמוי, חן פלמנבאום, עוזיאל רנחל, טמיר חן, איתי מתן, מינה ריינגולד, עמרי חפץ, יקירה אמנט, פאינה פייגין.
עידן סיטבון אמן -דפס, בוגר המחלקה לאמנות בצלאל. במקור מירושלים וכיום חי בעיר ועובד בסדנת ההדפס בבצלאל.
אני מוצא בניגוד שבבסיסה של הטכניקה – שבמרכזה באותה העת מכונות כבדות לייצור המוני מחד ונייר דק כתוצר אמנותי מאידך – מעין שיקוף לחוויה האנושית שלי. עבודתי מתחילה בתהליך מוגדר ועמלני, ממוקדת באובייקט מסוים או בדימוי. דווקא סיום התהליך, לעומת זאת, חושף תמונה דועכת, קרובה מתמיד לפחד של נקודת ההתחלה – ברוח “חרדת הבד הלבן”.
מידד אליהו
מידד אליהו הוא אמן ואוצר ירושלמי שעיקר היצירה שלנו בפרויקטים מבוססי מחקר ומקום.
במהלך השהות שלו הוא עתיד ליצור פעולות ‘הצלה’ לעבודות עבר שנגנזו בסטודיו ולהציב אותן בחיבור והקשר חדשים בחלל של ברבור.
ורד חד(א)ד, אמנית, יזמית, מפתחת, אוצרות ומנהלת אמנותית בגלריית כורש 14. בשנת 2007 הקימה את פרויקט כורש 14, חלל לאמנות בשיכון מגורים במרכז ירושלים. במסגרת הגלריה אצרה וניהלה במשך השנים תערוכות ופרויקטים רבים. בשנת 2009 יסדה את “כורש, עמותה לקידום אמנות ותרבות”, בוגרת תואר שני, M.A במדיניות ותאוריה של האמנויות בבצלאל. ותואר ראשון בבצלאל B.F.A בהצטיינות.
שיראל הורוויץ (נ.1979) היא אמנית רב תחומית העוסקת בדינמיקה בין הגוף האנושי לעיר המכילה אותו, דרך פרקטיקות של טקסיות. בין אם מדובר בטקס מתוך העולם הדתי, סיבובי גלריות או תנועת קונים בשוק, המנגנונים הבלתי נראים והדפוסים החוזרים של תנועה אנושית מהוות נקודות מוצא המניעות אותה למסע של תרגום, הזרה והגדלה. מהלכים אלו מתורגמים למיצב, פסל או אירוע שהם פועל יוצא של יחסי גומלין בין קהילה, אובייקט ומקום, ומזמנים לצופה את האפשרות למבט חדש על המוכר. בוגרת תואר ראשון במחלקה לאמנות בבצלאל (2007) ותואר שני בתכנית לאמנות בינתחומית של אוניברסיטת תל אביב (עם תזה ובהצטיינות, 2015). עבודותיה נמצאות באוספים פרטיים בישראל ובארה״ב והוצגו במוזיאונים וגלריות בארץ ובארה״ב, ביניהם Colby College Museum of Art, Durham Municipal Gallery, סדנאות האמנים בתל אביב, הירקון 19, מובי – מוזיאון בת ים לאמנות עכשווית, גלריה ברבור ועוד. הורוויץ זוכת פרס קרן רבינוביץ וועדת הפרוייקטים של תל אביב לשנת 2018 ועובדת כרגע על גוף עבודות חדש בסטודיו בתל אביב. לצד העשיה האמנותית שיראל מרצה ומלמדת במגוון מסגרות בארץ ובארה״ב ביניהם המגמה לאמנות במוזיאון אשדוד, תכניות השתלמות למורים לאמנות, תכנית דורות למנהיגות, CSP Orange County, CWB Pittsburgh ועוד. תחומי ההוראה וההתמחות שלה הם המפגש בין אמנות פלסטית לנרטיבים היסטוריים, פוליטיים ותרבותיים.
יואב וינפלד (נ. 1987) הוא אמן רב תחומי שחי ועובד בתל-אביב, בוגר תואר ראשון ושני באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, ירושלים. עבודתו של וינפלד עוסקת בקשר שבין מבט ואלימות, והוא שואל שאלות אודות מהות הדימוי ותנאי ההופעה שלו. בין היתר הציג באוניברסיטה העברית בירושלים (2021), ב”לובי מקום לאמנות” (2020), במוזיאון תל אביב (2019), גלריית Dorsky, ניו יורק (2019), בחלל הפרויקטים Third Floor on the Left (2018), גלריה גבירול (2015); פרויקט ״מעבורת חלל״ (2015); הביאנלה לאמנים צעירים במילאנו (2015); קיבוץ לוחמי הגטאות (2014); בית הנסן (2014); ״מנופים״ (2014); ובחממת האמנים של יריד ״צבע טרי״ (2014). וינפלד השתתף בתוכנית השהות “Skowhegan School of Painting and Sculpture” (2016), זכה למלגת שהות ביפן מטעם בצלאל והאקדמיה לאמנות בטוקיו, וקיבל תמיכה מקרן רבינוביץ׳ (2014).
כמו כן הקים ואוצר את חלל הפרויקטים “אופנובנק”.
דיאנה קוגן, נולדה במוסקבה 1988. היגרה לישראל ב96. כיום חיה ויוצרת בתל אביב.
בוגרת במחלקה לאמנות, בצלאל 2015 ובוגרת תכנית המשך באקדמיה לאמנות בלייפציג, HGB 2017.
השתתפה במספר תערוכות קבוצתיות בארץ, בגרמניה ובאוסטריה, ביריד צבע טרי ב”חממת האמנים הצעירים”, והציגה תערוכות יחיד בגלריית דניאלה פלג, דטרויט (2016) וב”אתר”, מוזיאון יפו העתיקה (2019).
ב2012 זכתה ב”פרס יצירה” לאמנים צעירים מאת מוזיאון לאמנות עכשווית, אשדוד. מלגת מצוינות ברישום ממשפחת חשין ב2015. מלגה לפרויקטים מיוחדים מאת קרן רבינוביץ’ ועיריית תל אביב ב2019.
עבודותיה כלולים באוספים פרטיים בארץ ובחו”ל, ובאוסף האמנות של בנק לאומי.
ברניקה שניידר
ילידת 1985 ,גדלה בליטא ועלתה לישראל בשנת 1990.
אמנית מופע בינתחומית, יוצרת עצמאית ומורה בשיטת פלדנקרייז. נשואה ואם לשניים, חיה, יוצרת
ומלמדת בירושלים.
תלמידתו של מאסטר מחול הבוטו והקולנוען Iwana Masaki( יפן-צרפת(, אשר העבודה במחיצתו
ביססה את דרכה האמנותית. השתלמה רבות אצל אמני מופע שונים בארץ ובחו״ל ובפרקטיקות
סומטיות, עבודה קולית וכתיבה.
ברניקה יוצרת ומפתחת תיאטרון מחול תלוי מקום וזמן המקיים בתוכו אובייקטים, טקסט ומוזיקה
חיה. לצד יצירתה האישית, קיימה שיתופי פעולה עם ציירים, מוזיקאים ורקדנים בארץ ובחו״ל.
יצירותיה הועלו בישראל, בנורמנדי ובמדריד.
בר ערן
אמנית סאונד וקול, מלחינה ומתעסקת בעולמות הפרפורמנס, בוגרת המחלקה למוזיקה חדשה בביה”ס מוסררה.
בעבודותיי נוטה להשתמש בטכניקות מניפולטיביות בהם אני מרחיקה חומרי גלם ממקורם ונותנת להם קול אחר, לעיתים נחשפים הגרעינים היסודיים שמהם הם מורכבים ולעיתים עיוות מוחלט של מה שהם היו ונועדו מלכתחילה.
דניאל קגנוב, ילידת ירושלים לשנת 1994, היא אמנית רב תחומית החיה ועובדת בתל אביב, המתמקדת בעיקר בוידאו ופרפורמנס. היא בוגרת תואר ראשון ושני מבצלאל (2020). עבודתה מורכבת מפרויקטים ארוכי טווח המתקיימים במדיות שונות: וידאו, מיצב, פרפורמנס, וצילום סטילס. עבודותיה שואבות מתרבות פופ, צרכנות והיסטוריה בישראל ונוגעים למדיה, תרבות פופולרית והיסטוריה בישראל. היא עושה זאת באמצעות לקיחת תפקיד זוטר בתוך מערכת מבוססת וממוסדת כדוגמת תעשיית הבידור, מפלגה פוליטית או חברת פרסום אינטרנטית, כשהחומרים שהיא דולה בשטח משמשים לה כחומר גלם ליצירת מיצבים ומיצגים.
עבודותיה הוצגו בתערוכות ובפסטיבלים כגון ״דוקאביב״ ו״פרינט סקרין״, ״פסטיבל הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב״, שהתה בריזדנסי לאמנים בעיר נארבה שבאסטוניה בקיץ 2018.
נוסף על עבודתה כאמנית, היא כותבת, משתתפת בפרויקטים ויוזמות שונות כגון ייסוד וניהול מועדון הסרטים ״סינמה סלמה״ שפעל בתל אביב ב-2019 ואירח אמנים הפועלים בארץ ובעולם.
זוכת פרס ״קופר״ לשנת 2017 ו”נקודת תצפית” – פרס וידאו ארט וקולנוע אקספרימנטלי של פסטיבל סרטי הסטודנטים של אוניבריסטת תל אביב.
