Skip to content



הקרנות סרטים בברבור

שאריות מפקניק 1& 2

21-06-2006

יום חמישי 22.6, 21:00

שתי עבודות וידאו של הצלם ג'ואל קנטור

סרט הוידאו, שאריות מפיקניק מס' 1, הופק במיוחד עבור פסטיבל הסרטים היהודי בברצלונה, בשנת 2001.
הסרט מתמקד בחיים במרכז העיר תל-אביב, ומתחקה אחר אוסף של מצבים המשקפים אספקטים שונים של החיים בישראל. מסנדלר השכונה (ניצול השואה) בזמן הפסקת הקפה שלו ועד לחגיגות היובל למדינת ישראל, כפי שנחגגו ב"כפר תקווה". זהו מבחר שאורכו כ- 45 דקות והוא נערך מתוך מאה שעות צילום בוידאו בין השנים 1996- 2001, על ידי הצלם ג'ואל קנטור.
הסרט שאריות מפיקניק מס'2, הנו סרט תיעודי בן עשר דקות המתמקד בסצנות חיים בירושלים. הסרט הופק והוכן לתערוכה בגלריה אגריפס 12 ב-2005.
הצילום נעשה על ידי הצלמים ג'ואל קנטור ואורן קנטור.
זו הפעם הראשונה ששני סרטים אלו מוצגים לציבור בישראל.

תערוכה חדשה בברבור

מציירים בלי בושה ב-2006

21-06-2006

ביום שלישי 13.06 נפתחה בברבור תערוכה חדשה – "מציירים בלי בושה ב-2006" .

בתערוכה משתתפים:
מאיר אפלפלד
אמנון בן עמי
נעמי בריקמן
ופסח סלבוסקי

לפני כעשר שנים, אמן שעבודתו תתואר כקונספטואלית, הזמין אותי לפגישה עם הסטודנטים שלו. הוא שאל אותי בנוכחותם, מה היא תודעתו, של מי שבעיניו ציור הוא לב העשייה האמנותית. תשובתי הייתה שאמנים אלה היו בשירותים באותו רגע שאמרו שלא מציירים.

היו כמה שינויים בגישה ביחס לציור בעשרים ושבע וחצי השנים בהן חייתי בישראל. הייתה פעם רק אפשרות מותרת אחת לקריאת "אמנות עכשווית". אם צעירים בכלל ציירו אז זה היה באופן אינטלקטואלי ומצטדק. "אני מתנצל שאני מצייר, ואני מתנצל שאתם חייבים להסתכל על זה". כתוצאה מעומק השינוי שתפס מקום מאז, ניתן כיום למצוא בציורים שנעשו על ידי אמנים צעירים את ההבטחה להניע את לבו של מעצב הפנים.

לאורך כל הזמן היו אנשים שעבורם ציור הוא המכשיר האומנותי. אנחנו עדיין כאן. בחוסר צניעות מוחלט אציג כמה מהם בתערוכה: מציירים ללא בושה ב-2006. כמו כן זה לא מקרה שזוהי תערוכה ירושלמית. יש טענה שלירושלים יש משהו לומר על אמנות, וכולי אסיר תודה לחברי ברבור שנותנים במה לטענה זו
פסח סלבוסקי, אוצר התערוכה

כמה דימוים מהתערוכה:

   מאיר אפלפלד                                                נעמי בריקמן

   
אמנון בן עמי                                                פסח סלבוסקי



פעילי קבוצת בני-אברהם מספרים על

חברון

18-06-2006

יום שני 19.06, 20:00

חברון היא העיר הפלסטינית היחידה בגדה המערבית שבליבה התנחלות. בפרוץ אינתיפאדת אל-אקצא התגברו מעשי האלימות משני הצדדים. בעקבות מספר מקרי דקירה וירי כלפי המתנחלים נסגרו רחובות ושווקים, רותכו דלתות החנויות והעיר בחלק בו נמצאת ההתנחלות הפכה מחולקת לאזורים "סטרילים" על בסיס גזעי. אי אכיפת החוק על המתנחלים, אלימות כוחות הבטחון והעוצר הממושך הביאו פלסטינים רבים לנטוש את בתיהם והותירו את חייהם של אלו שאין באפשרותם לעזוב קשים מנשוא.
קבוצת בני-אברהם פעילה בעיר יותר משנה במחאה על מדיניות הממשלה המאפשרת את השתלטותם של המתנחלים על העיר העתיקה של חברון. יותר מ-2000 איש הגיעו לסיורים שהובילו בעיר, ביניהם פוליטיקאים, דיפלומטים, ועיתונאים, במטרה להעלות את העניין לדיון בציבור הישראלי וליצור מחאה שתביא לשינוי מדיניות הממשלה ולפינוי ההתנחלות האלימה בלב העיר.

לינקים בנושא:
מאמר של מירון רפפורט
דו"ח "בצלם" אי אכיפת החוק על המתנחלים בחברון
דו"ח "בצלם" עזיבה של פלסטינים כתוצאה מנוכחות המתנחלים בעיר



הקרנות סרטים בברבור

כיכר החלומות

15-06-2006

יום חמישי 15.06, 20:30

הקרנת סרטו של בני תורתי "כיכר החלומות"

בערב יום השנה למותו של מוריס מנדבון חולם ניסים בנו חלום. בחלום מצווה עליו מוריס לפתוח מחדש את בית הקולנוע אותו סגר לפני 25 שנה. באותו יום, חוזר לשכונה אברם מנדבון, אחיו של מוריס, שנעלם ביום בו נסגר הקולנוע. בעקבות המלצה חמה מישראל ההודי, מחליטים האחים מנדבון להקרין בבית הקולנוע את הסרט "סנגם", סרט הודי מפורסם. סניורה, אם המשפחה, מתנגדת להקרנת "סנגם". היא דוחקת בבניה למצוא סרט אחר, אך הם בשלהם. במהלך החיפוש אחרי "סנגם", מתגלה כי העותק היחידי נמצא בידי אברם מנדבון. בנקודה זו עולים הצדדים על מסלול התנגשות בלתי נמנע, שבסופו יגלו האחים כמה דברים שלא ידעו על המשפחה ועל עברם. "כיכר החלומות" הוא סרט על אנשים שהחמיצו את אהבתם הגדולה ומבקשים לנסות ולתקן את עתידם. זהו סרט על אהבה גדולה לקולנוע, אהבה שכמעט ונכחדה מן העולם. זהו גם סיפור על שכונה, על שלל טיפוסיה, שגם אם אינה קיימת במציאות, היא אמיתית לחלוטי

סמי שלום שטרית כותב על הסרט ב"קדמה"

פתיחת תערוכה קבוצתית

חלקים

06-06-2006


20:00, 06.06 יום שלישי


פתיחת תערוכה קבוצתית
חלקים

  

  

המשתתפות של סדנת ציור:
אביה, אסתר, בלהה, מיכל, נופר, רבקה, שירה

הסדנא פעלה במשך כשלושה חדשים בהדרכת אבי סבח ובשיתוף עם היחידה העירונית למתבגרים.
בתערוכה הוצגו עבודות של הבנות שנעשו במסגרת שיעורי הסדנא.



הקרנות סרטים בברבור

מחכים לכבודו

30-05-2006

יום רביעי 31.05, 21:00

הקרנת סרטה של לילך גביש "מחכים לכבודו"

מחכים לכבודו הוא סרט דוקומנטרי העוסק בעולמם של סדרני ונהגי תחנת מוניות תל-אביבית.
הבדידות, הצורך בקשר אנושי וביחסי משפחה והמגבלות ביכולת לממשם, יבחנו באמצעות הצצה לעולמם של הסדרנים והנהגים השוהים יחדיו במבנה התחנה בהמתנה אין סופית.

צביקה, סדרן הלילה, הוא צלם סטילס חובב, אדם בודד בשנות ה- 50 המוקדמות לחייו. קשר ידידות בינו לבין יעקב, מהנהגים הוותיקים בתחנה, הוא עוגן לחייו ולעבודת הלילה העגמומית. צביקה, אשר חולם על עתיד טוב יותר, מחליט לעזוב את העבודה, אך מתקשה להיפרד. כאשר הקשר בינו לבין יעקב מתרופף בעקבות חילוקי דעות בעבודה, הוא עוזב, אך כעבור פרק זמן קצר הוא חוזר לעבוד בתחנה.
דמויות נוספות בסרט הן דמויותיהן של גדי, מנהל התחנה הקפדן, אשר בצלמו נקבעו החוקים הנוקשים לעבודה בתחנה, וגבריאלה, סדרנית הבוקר הנאמנה לו, שמקפידה על מימוש החוקים בכל מחיר.

את הסרט יצרה לילך גביש באופן עצמאי במהלך ולאחר תקופה של עשרה חודשי צילום בהם עבדה כסדרנית בתחנה.