Barbur Gallery – Page 121

הקרנות סרטים

05-10-2005

ביום חמישי 06.10 בשעה 21:00 נקרין את סרטו של אייל גולדברג “המבריא”

Poster

כניסה חופשית

ביום ראשון ה-2.10.05 יתקיים בחלל “ברבור” ערב המוקדש לאימפרוביזציה בתנועה ובמוסיקה. האירוע יהיה ראשון במה שאנו מקווים תהיה סדרה ארוכה של שיתופי פעולה בין קבוצת ברבור לבין יוצרים שמגיעים מחוץ לתחום האמנות הפלסטית. הערב יוקדש לאיפרוביזציה, כלומר אילתור. יכולת האילתור היא כלי שמשמש יוצרים בכל התחומים והמופע מעמיד במרכז את מושג היצירה כתגובה מיידית ולא כתובה מראש למתרחש בשעת היצירה. המבחן הגדול של כל אילתור הוא ביכולת שלו לצאת מהמתרחש בו ברגע האילתור ולגעת במשמעויות ורבדים עמוקים ורחבים יותר. במופע אילתור מתקיים קשר עמוק יותר בין האמן המופיע לבין הקהל, האמן העולה על הבמה ללא תסריט כתוב מראש, מסתכן ומפקיד את עצמו בידי הקהל והקהל אשר שותף לתחושת הסכנה יודע שמה שמתרחש על הבמה בעצם מאולתר באותו הרגע וכך הופך מגורם קולט ופסיבי למעורב הרבה יותר בתהליך.

האמנים המופיעים:

קובי בן עזרא וגלעד תדהר – יאלתרו מוסיקה בסגנון פרוגרסיב – אמביאנט.

סמדי כהן, רחלי זהר ומעיין ליבמן-שרון – חברות ומייסדות קבוצת “טרנטולה”, קבוצה המתמקדת בתנועה – יוצרות ומופיעות ביחד למעלה משנה. מתמקדות במבנים קבועים מול וריאציות באילתור.

טלי זבילביץ’ וילנה אברמוביץ’ – יוצרות עצמאיות, חוקרות אימפרוביזציה – עבודה עם מוטיבים תנועתיים ותחושתיים ונסיון להחיותם בו ברגע. יופיעו עם מוסיקה מאת ז’אן קלוד ג’ונס איתו הן עובדות מעל שנתיים על התאמה מוסיקלית ואילתור מובנה.

הקרנות סרטים

20-09-2005

ביום חמישי 22.09 בשעה 21:00 נקרין את סירטו של שחר כהן “מינוס פלוס” ומקבץ סרטים קצרים של ליאור שמריז

Text description
ליאור שמריז, “הנסיך” ” השיבה אל הסוואנה” שחר כהן, “מינוס פלוס”

כניסה חופשית

הקרנות סרטים

06-09-2005

ביום חמישי 08.09 בשעה 21:00 נקרין שני סרטים של בוגרי סם שפיגל (2003):
“צווארון כחול לבן” של נועם קפלן, עידו סוסקולני ואפי כהן ו”פרויקט גבול” של יעל חרסונסקי וקובי גל רדאי.

כניסה חופשית

Amnom Ben-Ami’s exhibition at Barbur

04-09-2005

On Tuesday 01.09 Amnon Ben-Ami’s exhibition was opened at Barbur

Violent but Good at heart

Violent but Good at Heart
What caught my attention the first time we walked into Amnon’s studio was a face (I prefer “face” and not a “head” or a “portrait”) painted on the bottom of a cardboard bed- pan.
Later on Amnon will name it “Don Quichotte” (burning red eyes and a black mustache). I told him the face reminds me of my father.
The bedpan is similar in shape to a hat. The painting affirms that it is a hat and not a bedpan, since now there is a face that is very much close to it. On it.
Butt-Face ?
Violent but Good at heart
Among other things, Amnon examines and paints biological imagery. Can’t free himself of dealing with the body. Inner and outer. Must write even when he paints. Painting, speaking and writing are all gathered to one place – the act of writing.
One firm action characterizes both the making and the outcome.
A single action produces one image.
The One?
A gullet, facial muscles, vocal cords and spines are spread in front of our eyes. The surgery is preformed on the painterly surface, on, and sometimes through, the material.
It seems that some of the objects also undergo a certain surgical procedure. The original object retains its materialness and smell, but loses its status and purpose in order to adopt new ones instead.
“Surgery” is a key word I must use when I look at these works. This word is used to describe a physical incision, but its Hebrew meaning also stands for “analysis” (of text or image). Amnon perform both tasks at the same time.
If he was only violent or only good at heart, then the work would have been boring and predictable. Only the combination of both qualities gives him the appeal he requires.

Avi Sabah